ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית

שאלות נפוצות לגבי – ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית

מה הן האופציות הטיפוליות לריפוי המחלה?

האופציות הטיפוליות העומדות בפני חולה סרטן הערמונית שמחלתו עוד לא התפשטה ושלחה גרורות, נקבעות על-סמך מספר פרמטרים:

  • גיל החולה (חולה מעל גיל 70 בדרך-כלל לא יהיה מועמד לניתוח רדיקלי עקב סיבוכי הניתוח)
  • מצב בריאותי כללי
  • מחלות נלוות

דרגת סיכון המחלה

לאחר בירור יסודי ומקיף ימליץ הרופא לחולה על האופציה הטיפולית המועדפת. הרופא יכול להיות אורולוג, אונקולוג או מקרין, ורצוי שיהיה בעל הכשרה מיוחדת לטיפול במחלה.

בחלק גדול מהמקרים ישנה יותר מאופציה אחת טובה. במקרים אלו רצוי מאוד שיוצגו בפני החולה האופציות השונות והיתרונות והחסרונות בכל אפשרות. לבסוף על קבלת החלטה להתחשב הן במצב החולה ומחלתו והן בהעדפותיו של החולה.

הטיפולים הדפיניטיביים המקובלים לריפוי המחלה הינם:

  • ניתוח כריתת ערמונית רדיקלי (ניתוח פתוח, לפרוסקופי או באמצעות רובוט)
  • קרינה מייננת מדויקת לערמונית (קרינה באמצעות מאיץ חיצוני)
  • ברכיתרפיה (קרינה באמצעות החדרת זירעונים רדיואקטיביים לתוך הערמונית)
  • טיפולים נוספים שיעילותם עדיין לא הוכחה מספיק, כגון: קריותרפיה ו- HIFU


אפשרות נוספת שמומלצת לחולים רבים, תהיה מעקב אקטיבי בלבד. החולים המתאימים למעקב זה הינם אלה עם מחלה בהיקף קטן, לרוב בגילאים 70-75, עם מחלות רקע נוספות ועם תוחלת חיים מוערכת של לא יותר מ- 10 שנים.

יחד עם זאת, ניתן להמליץ על מעקב בלבד גם לחולים צעירים ובריאים יותר בתנאי שיקפידו על מעקב צמוד, שיסכימו על ביצוע ביופסיות חוזרות אחת למספר שנים ושיהיו מודעים לכך שקיים סיכוי לא קטן שלבסוף יזדקקו לטיפול דפניטיבי.

מתי מנתחים?

ניתוח כריתת הערמונית הינו עדיין צורת הטיפול השכיחה ביותר לריפוי המחלה. רוב האורולוגים נוטים להמליץ על ניתוח ברגע שמאובחנת המחלה בכל חולה מתחת לגיל 70. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שישנם חולים רבים שיוכלו להרוויח מצורות טיפול אחרות לא פחות מאשר ניתוח. חשוב מאוד להכיר את האופציות שהוזכרו לעיל ואת היתרונות והחסרונות בכל שיטת טיפול.

החולה הקלאסי שיכול להרוויח מניתוח הינו חולה מתחת לגיל 70, עם דרגת סיכון נמוכה או בינונית להתפשטות המחלה.

ישנם אורולוגים הדוגלים בניתוח חולים בסיכון גבוה להתפשטות מחלה. גישה זו הינה לגיטימית אך חשוב להדגיש שהסיכון להישנות מחלה או לקיום שארית מחלה לאחר הניתוח הוא גבוה, מה שיחייב טיפול הצלה בהקרנות למיטת הערמונית עם כל תופעות הלוואי הנלוות. לדעתי, וזו דעתי האישית, חולים בסיכון גבוה ירוויחו יותר מטיפול משולב של הקרנות וטיפול הורמונלי (מדכא טסטוסטרון) לשנתיים.

עוד חשוב להדגיש שאין הוכחות בספרות המקצועית שניתוח עדיף על הקרנות בכל קבוצת חולים שהיא. יחד עם זאת, היתרון בביצוע ניתוח כטיפול ראשון בחולים עם סרטן הערמונית מקומי, נעוץ בכך שתמיד ניתן להוסיף קרינה, במקרה שהמחלה מראה סימני חזרה. לעומת זאת, מתן קרינה קודם לא מאפשר, במקרה של הישנות מחלה, ביצוע ניתוח בשדה הקרינה.

בסופו של דבר, ההחלטה על ניתוח הינה מותאמת לכל חולה באופן אישי ומתחשבת בנתוני המחלה ובנתוני החולה.

מה הסיבוכים של ניתוח?

ניתוח כריתת הערמונית יכול לגרום לסיבוכים גם כשהוא מתבצע על-ידי האורולוגים המקצועיים ביותר. מעבר לסיבוכים שמשותפים לכל ניתוח, כמו סיבוכי הרדמה וסיבוכים בלתי צפויים אחרים, ישנם 2 סיבוכים עיקריים שצריך להיות מודעים אליהם: דליפת שתן ואימפוטנציה.

כל חולה שמנותח בניתוח זה יסבול מדליפת שתן למשך מספר שבועות. יחד עם זאת, רק 5% מהחולים יסבלו מדליפת שתן פרמננטית לאחר שנותחו על-ידי מנתח מיומן.

בנוגע לאימפוטנציה, המנתחים המנוסים בדרך-כלל מדווחים על שכיחויות נמוכות מאד של אימפוטנציה בחוליהם. יחד עם זאת, מקובל לחשוב שבין 20 ל- 30 אחוזים מהחולים יסבלו מאימפוטנציה משמעותית לאחר הסרת הערמונית.

מה הם סיכויי ההחלמה לאחר ניתוח כריתת הערמונית?

סיכויי ההחלמה לאחר ניתוח כריתת הערמונית מותאמים באופן ישיר לדרגת הסיכון המשוערת של החולה טרם הניתוח.

  • דרגת סיכון נמוכה: סיכויי החלמה ~90%
  • דרגת סיכון בינונית: סיכויי החלמה ~70%
  • דרגת סיכון גבוהה: סיכויי החלמה פחות מ- 50%


יחד עם זאת, חשוב להדגיש שסיכויי ההחלמה לאחר ניתוח כריתת הערמונית יכולים להשתנות באופן ניכר גם בתוך קבוצות דרגות הסיכון. לדוגמה: אצל חולה עם PSA מעל 100 שלא אובחנו אצלו גרורות, הסיכוי לפתח גרורות קרוב ל- 100% ואין הצדקה לניתוח במצב זה. אותו דבר בחולים עם מחלה שמאופיינת בדרגה פתולוגית של גליסון 10, עם נוכחות מחלה בכל הגלילים הנבדקים ועדות בהדמיה שהמחלה מערבת את בלוטות הזרע. גם כאן הסיכויים שניתוח ירפא את החולה אפסיים, ויש לשקול ברצינות הקרנות חיצוניות משולבות בטיפול הורמונלי.

דילוג לתוכן