שאלות נפוצות – טיפול הורמונלי בחולים עם סרטן הערמונית
מדוע נותנים טיפול הורמונלי?
מטרת הטיפול ההורמונלי היא להפחית את השפעת האנדרוגן/טסטוסטרון על התאים הסרטניים, באמצעות הפחתת ייצור ההורמון ו/או חסימת הקולטן להורמון, הנמצא על תאי סרטן הערמונית.
ההורמונים האנדרוגנים גורמים לצמיחה ולשגשוג של תאי ערמונית שפירים וממאירים. עובדה זו ידועה כבר מ- 1941, והיא זו שהובילה להוכחת הטיפול ההורמונלי כטיפול יעיל ביותר בסרטן הערמונית.
מהו טיפול הורמונלי?
הטיפול ההורמונלי הנחשב ליעיל ביותר הוא קסטרציה (סירוס), הגורם להפחתת ייצור ההורמון באשך – האיבר שבו מיוצרים 90% מההורמון הגברי. סירוס יכול להתבצע באופן ניתוחי באמצעות כריתת אשכים או באופן כימי-תרופתי.
מהו סירוס ניתוחי?
זוהי פרוצדורה קלה וזולה יחסית. יש לה יתרון בעיקר לחולים שנזקקים לטיפול הורמונלי דחוף ומהיר, לחולים שבעת אבחנתם מתגלה גרורה הלוחצת על חוט השדרה ולחולים שהנוחות של טיפול חד-פעמי ובלתי הפיך מתאימה להם יותר. שיטה זו מהווה אופציה רק למטופלים עם מחלה גרורתית, שבה נדרש טיפול ארוך טווח ובדרך-כלל לכל החיים.
מהו סירוס כימי?
הסירוס הכימי מבוצע באמצעות הזרקה תת-עורית של תרופה אחת ל- 3 חודשים. רשימת התרופות הניתנות כוללת: zoladex, suprefact depot ,lucrin, decapeptyl ועוד.
התרופות מדמות את ההורמון LHRH / GnRH, המופרש באופן טבעי בפולסים על-ידי אזור במוח הנקרא היפותלמוס, שבאופן טבעי משפיע על בלוטת יותרת המח (היפופיזה) המפרישה הורמון אחר (LH), המפעיל את ייצור הטסטוסטרון באשך.
התרופות המצוינות לעיל, מדמות מצב של הזרקת הורמון באופן קבוע (לא בפולסים), מה שגורם לתגובה ההפוכה ולבסוף לדיכוי ייצור הטסטוסטרון באשכים. רמת הטסטוסטרון יורדת לרמת סירוס תוך כשבועיים עד 3 שבועות ממתן הזריקה הראשונה.
מהן תופעות הלוואי של הטיפול ההורמונלי?
תופעות הלוואי של הטיפולים ההורמונליים הן משמעותיות ונובעות מהירידה המשמעותית ברמת הטסטוסטרון בדם. תופעות הלוואי העיקריות הן: ירידה בתפקוד ובחשק המיני (ב- 95% מהמטופלים), גלי חום, השמנה (בעיקר כרס), ירידה במסת השריר ואוסטיאופתיה-אוסטאופורוזיס (בריחת סידן). בנוסף לכך, ייתכנו עלייה ברמות הסוכר ושינויים בפרופיל השומנים בדם, כולסטרול וטריגליצרידים, ובעקבות זאת עלייה בסיכוי לתחלואה הלבבית. בטווח הארוך יותר ייתכנו שינויים קוגניטיביים ונטייה למצב רוח ירוד.
כיצד ניתן להקל על תופעות הלוואי?
ראשית, רצוי מאד שחולה תחת טיפול הורמונלי יהיה תחת מעקב של אונקולוג, המתמחה בתחום זה. בנוסף לכך, מומלץ מאוד להקפיד על פעילות גופנית למניעת השמנה, בריחת סידן, דלדול שרירים וכיוצא בכך.
חולה המקבל טיפול הורמונלי לטווח הארוך, נדרש לבצע בדיקות תקופתיות הכוללות:
- בדיקת צפיפות עצם
- בדיקה קרדיאלית מקיפה
- מרפאה לתפקוד מיני (למעוניינים)
חשוב לזכור! אמנם אין תופעות של טיפול כימי, כגון נשירת שיער והקאות, ואין סימנים חיצוניים בולטים, אך לטווח הארוך אין זה טיפול קל.
מתי מחליט האונקולוג להתחיל טיפול הורמונלי לחולה עם סרטן הערמונית?
- במחלה גרורתית – כיום רוב החולים מאובחנים עם סרטן הערמונית בשלב מוקדם של המחלה הודות לבדיקת ה- PSA בדם. רק כ- 15-10% מהחולים מאובחנים בשלב מתקדם, כשהמחלה התפשטה לאיברים אחרים ובעיקר לעצמות. הטיפול ההורמונלי הוא קו הטיפול הראשון והיעיל ביותר לאנשים עם סרטן ערמונית גרורתי. הוא אמנם אינו מרפא, אך הוא יכול לגרום לירידת ה- PSA לתחום הנורמה בכ- 90% מהמטופלים, ולגרום לשיפור בסימפטומים כגון הפחתה משמעותית בכאב. זמן התגובה לטיפול שונה מאדם לאדם, וישנם מטופלים שיגיבו לטיפול במשך שנים. בממוצע זמן התגובה לטיפול הורמונלי הינו כשנה וחצי.
- יחד עם קרינה בחולים עם מחלה מקומית – בשנים האחרונות התפרסמו מספר גדול של מחקרים, שהוכיחו ששילוב של קרינה וטיפול הורמונלי בחולים עם סרטן ערמונית ממוקם אך בסיכון בינוני או גבוה להתפשטות, עדיף על מתן קרינה בלבד לחולים אלו. כאן ניתן הטיפול ההורמונלי לפרק זמן קצוב של חצי שנה בחולים בדרגת סיכון בינוני, ושנתיים עד 3 שנים בחולים בסיכון גבוה להתפשטות.
למרות הניסיון רב השנים בטיפול הורמונלי במחלה גרורתית, קיימות סוגיות ללא הכרעה:
מתי להתחיל טיפול הורמונלי?
- בחולה גרורתי ללא סימפטומים – בדרך-כלל מקובל להתחיל טיפול הורמונלי בכל מאובחן עם סרטן ערמונית גרורתי. הסיבה לכך היא הידיעה כי הטיפול ההורמונלי יכול לדחות / למנוע את הסימפטומים מהגרורות, ובכך לשפר את איכות החיים. יחד עם זאת, אין הוכחות לכך שטיפול מוקדם יותר משפר את התוצאות לטווח ארוך או את תוחלת החיים של החולה. אף שהטיפול יעיל מבחינת סרטן הערמונית, הסיכונים לסיבוכים עקב מחלות לב ומחלות מטבוליות עולים והיתרון מתאזן.
- בחולה שאצלו ה- PSA מתחיל לטפס לאחר ניתוח כריתת ערמונית (או לאחר הקרנות לערמונית) וכשעדיין אין עדות להופעת גרורות – מצב זה מכניס את החולה למתח וללחץ, למרות שאין שום עדות לנוכחות גרורות. יחד עם זאת, צפוי שהמחלה כן תפתח גרורות. השאלה היא האם ידיעה זו מספיקה כדי להתחיל טיפול הורמונלי בשלב מוקדם, ולגרום לכל תופעות הלוואי הקשות של הטיפול. אין כיום הוכחה ליתרון בטיפול מוקדם על-פני התחלת טיפול מאוחרת יותר.
טיפול הורמונלי לסירוגין או טיפול רציף?
לאחרונה התפרסמו מספר עבודות המוכיחות שלחולים עם מחלה גרורתית בשלב התחלתי של טיפול או לחולים עם עליית PSA לאחר ניתוח או טיפול בהקרנות, ניתן לתת טיפול הורמונלי לסירוגין ואין צורך במתן רציף של הטיפול.
במידה שהטיפול הורמונלי נכשל, מה השלב הבא?
אם המחלה מתקדמת למרות הטיפול ההורמונלי הראשוני, ישנן תרופות הורמונליות נוספות שעדיין יכולות להיות יעילות. תזמון התרופות האלה מול כימותרפיה סטנדרטית תלוי בגורמים רבים, ולכן תלוי, כמובן, ברופא המטפל. גם כאן ישנה חשיבות למעקב צמוד על-ידי רופא אונקולוג המתמחה בתחום.
האם מקובל לתת טיפול הורמונלי במחלה מקומית במקום ניתוח או קרינה?
במחלה מקומית בלבד בדרך כלל אין מקום לטיפול הורמונלי כטיפול יחיד או כתחליף לטיפול מקומי. הטיפול אינו מרפא, ומספר עבודות שהתפרסמו לאחרונה הוכיחו שבמחלה מקומית אין רווח מטיפול זה. כאמור, בחלק מן החולים עם מחלה מקומית הטיפול ניתן בשילוב עם טיפול קרינתי, ובכך משפר את סיכויי הריפוי מול קרינה בלבד.